מי מכיר בעל מקצוע? להגיב בפוסט או בהודעה פרטית - המדריך לבעלי עסקים

המדריך מיועד לבעלי עסקים ולבעלות עסקים שרואים בקבוצה פוסט שמחפש בדיוק את מה שהם עושים, ומתלבטים אם להגיב, מה לכתוב ואם לשלוח הודעה פרטית. בסופו יהיה לכם כלל החלטה לכל סוג פוסט, ותדעו מה כותבים בתגובה בשרשור ומה בהודעה הפרטית שנשלחת לצידה.

מה זה פוסט "מי מכיר", ולמה הוא שונה מכל פנייה אחרת?

פוסט "מי מכיר" הוא בקשה גלויה לשירות שמתפרסמת בתוך קהילה. מישהי כותבת בקבוצת פייסבוק (Facebook) שהיא מחפשת בעל מקצוע, ועשרות אנשים רואים גם את הבקשה וגם את התשובות. זה בדיוק מה שהופך אותו לשונה מכל פנייה אחרת שתקבלו.

שתי תכונות נובעות מכך. הראשונה: התחרות פומבית. כל מי שעונה אחריכם קורא את מה שכתבתם, והשואלת משווה ביניכם בלי שיחת מכירה אחת. השנייה: חלון זמן צר. השרשור חי שעות בודדות ואז שוקע בפיד הקבוצה.

יש גם תכונה שלישית שקל לפספס: הקהל השקט. רוב מי שקורא את השרשור אינו מחפש כלום היום, אבל בין הקוראים האלה יש לקוחות פוטנציאליים שזוכרים מי נתן תשובה אמיתית. למה המנגנון הזה עובד מבפנים הסברנו במדריך על כלכלת ההמלצות בקבוצות פייסבוק.

תגובה פומבית או הודעה פרטית: מה עושים?

עושים את שניהם. מגיבים בשרשור בתגובה קצרה ומועילה שכל הקבוצה קוראת, ושולחים לשואל הודעה פרטית קצרה שמתייחסת לפוסט שלו. התגובה בונה אמון בגלוי, וההודעה היא המקום שבו השיחה באמת מתנהלת.

כל ערוץ מכסה את החולשה של השני. תגובה בלי הודעה משאירה את השיחה בשרשור, שבו קשה לתאם פרטים. הודעה בלי תגובה עלולה לא להיפתח בכלל, ואף אחד בקבוצה לא רואה שעניתם. זה הסדר המומלץ, בארבעה צעדים:

1. מגיבים בשרשור - תשובה קצרה ושלמה, שמועילה לכל מי שקורא.
2. שולחים הודעה פרטית קצרה - אישית, עם פרט מהפוסט וצעד הבא אחד.
3. מציינים בתגובה שנשלחה הודעה, כדי שהשואל יידע לבדוק את ההודעות שלו.
4. ממשיכים בפרטי, ועונים בשרשור רק לשאלות שמעניינות את כולם.

מדריך של ברנדבסטיון (BrandBastion) לניהול תגובות בפייסבוק ממליץ על אותו שילוב: לענות בגלוי, להמשיך בערוץ פרטי ולציין בתגובה שנשלחה הודעה.

יש שני מצבים שבהם מגיבים בשרשור בלבד, וזו עובדה ולא העדפה: פוסט אנונימי, שבו אין למי לשלוח הודעה, וקבוצה שכלליה אוסרים במפורש פנייה בפרטי. לכן קוראים את כללי הקבוצה לפני שעונים. ברוב הקבוצות פוסט פרסומי יזום אסור, ותגובה למי שביקש מותרת.

מה כל ערוץ עושה

התגובה וההודעה עושות עבודה שונה, ולכן אחת לא מחליפה את השנייה. הטבלה משווה ביניהן לפי מה שהשואל וחברי הקבוצה רואים בפועל.

התגובה היא הוכחה חברתית: כל מי שגולל בשרשור רואה בעל מקצוע שנתן תשובה אמיתית, והיא נשארת שם לשואלים הבאים. ההודעה הפרטית היא המקום לשאלות שלא שואלים מול כולם, כמו תאריך, כתובת או תקציב.

יש גם סיבה טכנית לא לוותר על התגובה. לפי מרכז העזרה של פייסבוק, הודעה שנשלחת למי שאינו חבר שלכם עלולה להגיע לתיקיית בקשות ההודעות ולא לתיבה הראשית. אם השואל לא יפתח אותה, התגובה בשרשור היא מה שיזכיר לו אתכם.

איך מקשרים בין התגובה להודעה

משפט אחד בסוף התגובה, כמו "שלחתי לך גם הודעה קצרה", מכוון את השואל לבדוק את ההודעות. אבל המשפט הזה לא עומד לבד: תגובה שכל מה שכתוב בה הוא "שלחתי בפרטי" לא נותנת כלום לשאר הקוראים, ובשרשור שמלא בתגובות כאלה אף אחת לא בולטת.

בדוגמה הבאה מישהי חיפשה צלמת לבר מצווה קטן בחצר הבית. כך נראית התגובה שמלווה הודעה פרטית:

האם שווה לענות לכל פוסט "מי מכיר"?

לא. חלק מהפוסטים האלה הם בקשה אמיתית של מישהו שמחפש שירות עכשיו, וחלק הם סקר מחירים, סקרנות או תלונה. תגובה לפוסט מהסוג השני עולה לכם זמן, ולפעמים גם פוגעת במוניטין שלכם בקבוצה.

הכלל פשוט: קודם מחליטים, אחר כך מנסחים. קל ליפול לכיוון ההפוך: לכתוב תשובה גנרית לכל פוסט שנראה קרוב לתחום, ולגלות אחרי חודש שאף אחת מהתגובות לא הביאה שיחה אחת.

איך מחליטים אם לענות לפי סוג הפוסט?

בודקים מה הפוסט באמת מבקש, ולא באיזה תחום הוא נוגע. בקשה מפורשת מזמינה תשובה ישירה, בקשה סמויה מזמינה עזרה בלי הצעה, ופוסט שכבר מלא בתגובות דורש זווית אחרת לגמרי או ויתור מכובד.

שתי שורות בטבלה שדורשות הסבר

הבקשה הסמויה מופיעה בפוסט שלא מבקש בעל מקצוע בכלל, אלא שואל למה משהו קורה. מי שנותן שם תשובה טכנית טובה נתפס כמומחה, ומי שמציע שירות נתפס כמי שניצל שאלה תמימה כדי למכור.

הפוסט האנונימי נראה פחות רציני, ולא תמיד בצדק. מי שבוחר להסתיר את שמו עושה זאת לרוב כשהנושא רגיש עבורו. איך עונים לו בפועל, ומה משתנה בקבוצה פרטית, פירטנו בהמשך בחלק נפרד.

ההבחנה הרחבה יותר, בין פנייה שבשלה לקנייה לבין פנייה שעוד רחוקה ממנה, נמצאת במדריך על ההבדל בין לידים חמים ללידים קרים.

מתי עדיף לא להגיב בכלל?

כשהתשובה שלכם לא תשרת את השואל. ארבעה מקרים חוזרים: הפוסט מחוץ לאזור השירות שלכם, הוא מחוץ לתחום ההתמחות שלכם, הוא סקר מחירים בלי שום פרט או שהוא בכלל פורקן ולא בקשה.

שתיקה היא פעולה, לא היעדר פעולה. חברי הקבוצה רואים את כל התגובות שלכם לאורך זמן, ומי שעונה לכל פוסט שנוגע במילת מפתח נראה בדיוק כמו מה שהוא: מישהו שמחפש עבודה, לא מישהו שיודע לעשות אותה.

מה אפשר לכתוב במקום הצעת שירות

יש מצב ביניים אחד ששווה להכיר: תגובה שימושית בלי שום הצעה. בפוסט שמחוץ לאזור השירות אפשר לכתוב מה כדאי לשאול את מי שכן ייקח את העבודה, ולסיים שם. זה לא מביא פנייה היום, אבל זה בונה את השם.

ואם גם זה לא רלוונטי, אפשר פשוט לדלג. פוסט אחד שלא עניתם עליו לא עלה לכם דבר. איך נראית נוכחות שנבנית מתגובות כאלה לאורך זמן פירטנו במדריך על בניית סמכות מקצועית בקבוצות פייסבוק.

תוך כמה זמן צריך להגיב לפוסט?

תוך דקות, לא שעות. השואלת בוחרת לרוב מבין התגובות הראשונות, והפוסט שוקע בפיד הקבוצה באותו יום. מי שעונה למחרת בבוקר קורא שרשור שכבר נסגר בלעדיו, גם אם התשובה שלו הייתה הטובה בשרשור.

לטענה הזאת יש בסיס מחקרי. מחקר תגובת הלידים של ד"ר ג'יימס אולדרויד מבית הספר לניהול סלואן שבמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בחן יותר מ-15,000 לידים. הוא מצא שפנייה תוך חמש דקות במקום תוך שלושים דקות מגדילה פי 21 את הסיכוי שהפנייה תתקדם לשלב המכירה.

איך בנויה תגובה שמביאה פנייה?

משלושה חלקים בסדר קבוע: מי אתם במשפט אחד, דבר אחד שימושי שהשואל יכול לקחת גם בלי לפנות אליכם וסיום בלי לחץ, לרוב שאלה אחת קלה. שלושת החלקים יחד נכנסים בארבע שורות לכל היותר.

החלק הראשון קצר בכוונה. "אני מאלפת כלבים באזור השרון" מספיק. שורת קורות חיים בתגובה ראשונה עושה את ההפך ממה שהתכוונתם: היא מסיטה את תשומת הלב מהשאלה של הפונה ומפנה אותה אליכם.

החלק השני הוא כל העניין. דבר אחד שימושי, ספציפי לשאלה, שנשאר נכון גם אם הפונה יבחר במישהו אחר. זה מה שמבדיל בין תגובה שנקראת כעזרה לבין תגובה שנקראת כפרסומת, והקבוצה מרגישה את ההבדל מיד.

החלק השלישי מוותר על הלחץ. במקום לבקש מהפונה לעבור לפרטי, סיימו בשאלה אחת קלה לענות עליה, שקשורה למה שהוא כתב, למשל "בן כמה הכלב?". שאלה כזו משאירה את ההחלטה אצל הפונה, ומזמינה אותו להמשיך את השיחה.

ואם אתם גם מפרסמים פוסטים משלכם בקבוצות, המבנה שם שונה לגמרי - פירטנו אותו במדריך על פוסט בקבוצת פייסבוק שמביא פניות.

איך כותבים תגובה שעובדת גם אם ההודעה לא נפתחת?

כותבים אותה כאילו ההודעה הפרטית לא תיקרא לעולם: תשובה שלמה בתוך השרשור, שם העסק בצורה שאפשר לחפש, ודרך אחת לפנות אליכם אם כללי הקבוצה מתירים. גם מי שרק קרא את השרשור עשוי לחזור אליכם בעוד שבוע.

חמישה רכיבים הופכים תגובה למשהו שעובד גם בלי המשך:

• הערך נמצא בתגובה עצמה, ולא רק בהודעה הפרטית.
• שם העסק כתוב במלואו, כך שמי שקרא יכול לחפש אתכם גם מחר.
• דרך פנייה אחת, אם כללי הקבוצה מתירים: טלפון של העסק או קישור לעמוד שלו.
• שאלה אחת קלה בסוף, שמזמינה את השואל להמשיך.
• מענה לכל שאלת המשך בשרשור, גם כשהיא מגיעה ממישהו אחר.

בדקו כל תגובה במבחן פשוט: אם השואל לא יפתח לעולם את ההודעה שלכם, האם מי שקרא את התגובה קיבל משהו? אם כן, התגובה עובדת. ומי שקרא ורוצה לבדוק אתכם צריך מקום להגיע אליו - עמוד עסק אחד ופשוט משלים את התגובה בלי להעמיס על השרשור.

מה עושים כשהפוסט אנונימי או מתפרסם בקבוצה פרטית?

בפוסט אנונימי מגיבים בשרשור בלבד, כי אין למי לשלוח הודעה פרטית. בקבוצה פרטית מגיבים ושולחים הודעה כרגיל, אבל שומרים את מה שנכתב בתוך הקבוצה.

לפי דף העזרה של פייסבוק על השתתפות אנונימית, מי שמשתתף בקבוצה באופן אנונימי מוצג לחברי הקבוצה בלי שם ובלי תמונה, ורק המנהלים רואים מי הוא. השואל יכול גם להגיב באופן אנונימי, ולכן שיחה בתוך השרשור אפשרית לגמרי.

המשמעות: בפוסט אנונימי התגובה צריכה לעמוד בפני עצמה. כתבו בה את מה שהשואל צריך כדי להתקדם, ואת הדרך שבה הוא יכול לפנות אליכם אם ירצה. שמרו על טון בלי שיפוט, ואל תשאלו בגלוי שאלות אישיות שהוא בחר לא לחשוף.

בקבוצה פרטית רק החברים רואים את הפוסט ואת התגובות. לכן לא מעתיקים את הפוסט או את פרטי השואל אל מחוץ לקבוצה, ולא מצטטים אותו בשום מקום אחר. ואם כללי הקבוצה אוסרים פנייה לחברים בפרטי, מגיבים בשרשור בלבד.

שלוש דוגמאות: מה לא עובד ומה כן

שלושת הזוגות הבאים הם דוגמאות מומצאות, לא פוסטים אמיתיים. בכל זוג התגובה הראשונה נכשלת מסיבה אחרת, והשנייה מתקנת בדיוק אותה.

בקשה דחופה ומפורשת

בקבוצה עירונית מישהי כותבת שהמאלף שלה ביטל יומיים לפני שהגור מגיע הביתה, והיא מחפשת מישהו שיתחיל השבוע.

בקשה סמויה

בקבוצת עסקים מישהו שואל למה האתר שלו נפתח לאט בנייד, ומבקש רק להבין אם זה נורמלי. הוא לא ביקש בעל מקצוע.

שרשור שכבר מלא בתגובות

פוסט שמחפש יועצת שיווק צבר עשרים תגובות, רובן שם עסק וסמיילי, וכמה "שלחתי בפרטי". להוסיף עוד שם לרשימה הזאת זה בזבוז.

בשלושת התיקונים חוזר אותו דפוס: פתיחה אנושית, דבר אחד שימושי, הצעה בלי לחץ. אף אחת מהתגובות הטובות לא כוללת מחיר, לא כוללת שבח עצמי ולא מבקשת לעבור לפרטי.

מה כותבים בהודעה הפרטית?

שלוש שורות אישיות: מאיפה אתם מגיעים, פרט ספציפי מהפוסט וצעד אחד קונקרטי, לרוב שאלה קלה. בלי רשימת מחירים, בלי קורות חיים ובלי קובץ מצורף - כל אלה יגיעו אחרי שהשואל ענה.

דוגמה: הודעה פרטית לצד התגובה

אותה צלמת מהדוגמה על בר המצווה, אחרי התגובה בשרשור, שולחת לשואלת הודעה. כך היא יכולה להיראות:

ההודעה הטובה מתייחסת לפוסט עצמו, נשמעת כמו אדם ולא כמו פרסומת ומסתיימת בשאלה אחת שקל לענות עליה. ההודעה הגרועה הייתה יכולה להישלח לכל אחד, וזה בדיוק מה שהשואלת מרגישה.

ומה לגבי חוק הספאם?

סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, המוכר כחוק הספאם, אוסר לשגר דבר פרסומת בהודעה אלקטרונית בלי הסכמה מראש של הנמען. הודעה אישית אחת, שעונה למי שביקש בפומבי בדיוק את השירות שלכם, שונה מאוד ממסר פרסומי שנשלח לרשימה.

בית המשפט העליון גם השאיר פתוחה ב-30 במאי 2018 את השאלה אם הודעה בפייסבוק היא בכלל "הודעה אלקטרונית" לפי החוק. אין הכרעה מפורשת, ולכן כדאי שההודעה תהיה אישית ועניינית. זה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי.

אם אין תשובה, הודעת מעקב אחת סבירה אחרי כמה ימים, והיא צריכה להוסיף משהו ולא רק לשאול אם ראו. מול מי שעוד לא ענה לכם אף פעם, שתי הודעות מעקב כבר נקראות כרדיפה. את המבנה המלא של ההודעה הפותחת פירטנו במדריך על ההודעה הראשונה ללקוח פוטנציאלי, ואת העיתוי במדריך על מעקב אחרי פנייה בלי לרדוף.

איך יודעים בכלל שהפוסט עלה?

לא תמיד יודעים, וזו הבעיה האמיתית של הערוץ הזה. הקבוצות פעילות מסביב לשעון ובעל עסק לא, והפוסט הרלוונטי ביותר יעלה בדיוק כשאתם אצל לקוח או בנהיגה. גלילה ידנית לא פותרת את זה.

לידיפיי (Leadify AI) היא שירות של סוכני AI שסורקים קבוצות פייסבוק ומזהים בזמן אמת פוסטים של אנשים שמחפשים בעל מקצוע. ההזדמנות נשלחת אליכם כהתראה לנייד תוך שניות מרגע שהפוסט נמצא.

כל פוסט נקרא לפי משמעות וכוונה ולא לפי רשימת מילות מפתח שאתם מתחזקים, וכל הזדמנות מגיעה עם דירוג חום ונימוק קצר שמסביר למה היא רלוונטית לכם. אתם קובעים מאיזה דירוג לקבל התראה.

בכל הזדמנות אפשר גם ללחוץ על "נסח הודעה" ולקבל טיוטה שנכתבת לפי תוכן הפוסט ולפי תיאור העסק שלכם: תגובה לפוסט, ולעיתים גם הודעה פרטית לשואל. את הטיוטות מעתיקים, עורכים ושולחים בעצמכם.

ונקודה שחשוב להדגיש: לידיפיי לא מפרסמת בשמכם, לא מגיבה לאף פוסט ולא שולחת הודעות במקומכם. היא מודיעה לכם שפוסט פומבי עלה, וההחלטה אם לענות ומה לכתוב נשארת אצלכם. כך סוכני ה-AI מוצאים את הפוסטים.

איך זה נראה במקצוע שלכם?

כל תחום מביא פוסטים אחרים, כללים אחרים ולשון אחרת. לעורכי דין, לרואי חשבון, לסוכני ביטוח ולרופאי שיניים יש גם כללי פרסום שקובעים מה מותר לכתוב בתגובה ובהודעה, ולרוב המקצועות האחרים אין מגבלה כזאת.

• לידים לעורכי דין - מה כללי הפרסומת של הלשכה מתירים ואיפה עובר הגבול מול איסור השידול.
• לידים לרואי חשבון ומנהלי חשבונות - מה מותר לכתוב לפי התקנות ומה אסור להזכיר.
• לידים לסוכני ביטוח ויועצים פיננסיים - איך חובת הגילוי הנאות משפיעה כבר על ניסוח התגובה הראשונה.
• לידים למרפאות שיניים ולרופאי שיניים - מה תקנות הפרסומת מתירות לכתוב בתגובה לפוסט שמחפש רופא שיניים.

מדריכים דומים יש בבלוג גם למאלפי כלבים, לבוני אתרים ולאנשי שיווק דיגיטלי.

מה חשוב לזכור

הסדר הנכון הוא החלטה, תגובה והודעה. מי שמחליט מראש לאילו פוסטים הוא עונה כותב תגובות והודעות טובות יותר, וגם פחות מהן:

• קודם מחליטים אם הפוסט הוא בקשה אמיתית, ורק אחר כך מנסחים.
• עונים בשני ערוצים: תגובה קצרה בשרשור והודעה פרטית אישית לשואל.
• התגובה נותנת הוכחה גלויה; ההודעה היא המקום שבו השיחה מתנהלת.
• בפוסט אנונימי, או כשכללי הקבוצה אוסרים פנייה בפרטי, מגיבים בשרשור בלבד.
• מענה תוך חמש דקות במקום שלושים מגדיל פי 21 את הסיכוי שהפנייה תתקדם (מחקר תגובת הלידים, סלואן).
• הודעה פרטית: שלוש שורות בלי מחירון, ואחריה הודעת מעקב אחת לכל היותר.