לידים לעורכי דיןמקסימום תיקים. מינימום מאמץ.

פרסומת ברשתות חברתיות מותרת במפורש. כלל 3(א)(5) לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א-2001, מתיר פרסומת "באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין", למעט אתרים פוגעניים, אתרים המיועדים לקטינים ופרסומת קופצת. לצדו יש גבולות שלא זזים: כלל 2א אוסר פרסומת שיש בה כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו, או שפוגעת בכבוד המקצוע - גם כשהיא עומדת בכל שאר התנאים.

שכר טרחה - כלל 3(ב)(14) מתיר מלל חופשי שמציע שירות משפטי, ובלבד שאין בו כל התייחסות לשכר טרחה.

רושם מטעה - כלל 3(יא) מתיר המלצות, מכתבי תודה ודירוג במדריכי דירוג, ורק באופן שאינו יוצר רושם מטעה.

זלזול בעמית - כלל 3(ד) אוסר סרטונים ותמונות שיש בהם כדי לגרום, במישרין או בעקיפין, לזלזול בעורך דין אחר.

רשימת תפוצה - מידעון מותר לפי כלל 3(יג) רק למי שביקש לקבל אותו.

שמירת עותק - כלל 3א מחייב לשמור שלוש שנים מיום הפסקת הפרסומת עותק שלה ורישום של מקומות הפרסום ומועדיו.

זהו מידע כללי בלבד ולא ייעוץ משפטי או חוות דעת אתית. בכל ספק כדאי לפנות לוועדת האתיקה של הלשכה.

התשובה הזהירה: לשון החוק והכללים אינה מכריעה את השאלה, ולכן הדרך הבטוחה היא להשיב מידע עניינית ולא לשכנע. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, אוסר על עורך דין לשדל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית - בעצמו או על ידי אחר. מנגד עומד כלל 5, שמתיר לעורך דין למסור מידע על משרדו, ניסיונו והתיקים שבהם היה מעורב - ללקוחותיו על פי פנייתם, ולאחרים הפונים אליו. מכאן נגזרת הקריאה הבטוחה, וכדאי לאמץ אותה: מי שיזם את השיחה הוא הפונה, ואתם משיבים לו מידע - לא משכנעים אותו למסור לכם תיק.

כן. לידיפיי לא מפרסמת בשמכם, לא שולחת הודעות ולא מגיבה לאף פוסט - היא רק מודיעה לכם שמישהו מחפש עורך דין. התראה שמגיעה אליכם איננה אף אחד מהשניים: זה שירות שקורא בשבילכם את מה שכבר פורסם בפומבי, בדיוק כפי שהייתם קוראים אותו בעצמכם. לכן שאלת הכללים לא מתעוררת ברגע ההתראה, אלא ברגע שאתם כותבים תגובה - וכאן חל כל מה שפירטנו למעלה: להזדהות, לא לציין שכר טרחה, לא להבטיח תוצאה ולא לשדל.

ההתחלה לוקחת פחות מדקה ולא דורשת שום ידע טכני. נרשמים, בוחרים תחום ואזורי פעילות - וכבר מתחילים לקבל הזדמנויות. אפשר להתחיל בחינם, בלי כרטיס אשראי.